מגיל צעיר טל יצרה והביעה את עצמה כאמנית בדרכה הייחודית. לאחר שחלתה החלה בלימודי קומיקס ואנימציה בבית ספר מינשר. משפחתה של טל החליטה להמשיך את אהבתה לאנימציה ומעניקה מידי שנה פרס על שם טל יעקובסון בפסטיבל Animix לסרט הסטודנטים הטוב ביותר.

"אסיף", תחרות שנתית מסורתית של האנימציה הישראלית המהווה חלק מפסטיבל "אנימקס". התחרות היא מפגן נושא פרסים של מיטב האנימציה שנוצרה בישראל בשנה האחרונה ממיטב בתי הספר לקולנוע בארץ. עמותת אסיפ"א העולמית מקדמת אנימציה, ופועלת זה 50 שנה. הפרס על שמה של טל מוענק במסגרת תחרות זו.

לרשימת הזוכים לאורך השנים:

2015

"שאלוה לשלומה"

דניאלה שניצר ועומר שרון מבצלאל

יום שישי בבוקר בירושלים, בדיחי, איש זקן ומאמין, תולה במרץ שלטים בכל רחבי העיר המבשרים על זמן כניסת השבת והפרשה השבועית.

 

2014

"ככה זה מתחיל"

שחף רם מבצלאל

ניסיון נואש לחזור אל הבסיס הפשוט של היצירה, אל המקום הנאיבי אשר יוצר - יוצר, בלי הצורך לעמוד בביקורת או לתת תשובות.

לצפיה בסרט

 

2013

"Slipping Away"

עדי ברודסלי מבית הספר לתיאטרון חזותי 
מנימוקי השופטים: הסרט עשוי בעדינות אינסופית ובעוצמה רגשית רבה. במקריות החד-פעמית של נייר מקומט משורטטות מחוות קטנות ומדויקות. החומר בסרט נוכח באופן כה פשוט, ועם זאת, התנועות המעטות מדויקות להפליא. זוהי יצירה פיוטית ונוגעת ללב, המורכבת מפסקול רגיש ומרגעים שהקולנוע נוטה לזנוח אך הזיכרון נוטה לאמץ.

לצפייה בסרט

 

2012
**הפרס הראשון בקטגורית סרטי סטודנטים על שם טל יעקובסון ז"ל, התחלק בין שני סרטים.

"משום מקום"

מעין צוריאל ויסכה מאיה מבצלאל

מדי בוקר מגיע מציל מזדקן לעבוד בבריכה, כשלמעשה כבר שנים שהיא עומדת ריקה. מפגש עם אורחת בלתי צפוייה גורם לו להטיל ספק בשגרת חייו. כיצד מתמודדים עם קיום בו ייעוד חייך אינו רלוונטי? כמה זמן אפשר להמשיך לחיות באשליה? שתי דמויות, לכאורה מנוגדות, נפגשות בסיטואציה תמוהה. כשהדימיון ביניהן נחשף, נאלץ הגיבור לבחון מחדש את חייו, ולבחור בין חיים מוכרים בצל מציאות עקרה, לבין יציאה אל עבר הלא נודע, אל חיים חדשים.

מנימוקי השופטים "הסרט טווה סיטואציה סוריאליסטית וסימבולית, ומצליח באופן חכם ומלא חן לצייר הוויה עמוקה ואנושית. על כך נוסף עיצוב ואנימציה העשויים בגשרון ודיוק".

טכניקה: סרט בתלת מימד

 

"בפה פעור ואוזניים עצומות"

אם- לי נוי ותום מדר מכללת ספיר
יום בחייה של אישה צעירה שחיה חיים של שתיקה ובדידות עם חברה הדג. השקט מופר כאשר דייר חדש נכנס לדירה מעבר לקיר, ולמרות הצלילים והרעש התמידיים הבוקעים מדירתו, ואולי בזכותם, היא מוצאת את עצמה מתאהבת בו.

מנימוקי השופטים: "הסרט משקף רגע ממצג קיומי המוכר לכולנו, בזמן זה או אחר: בדידות ושונות".

טכניקה: סטופושן / במאית: אם-לי נוי / תסריט: תום מדר / משחק: דאנה איבגי / צילום: תום מדר 
עריכה: אם-לי נוי / הפקה: אם-לי נוי
 

 

2011

"יללה" 
נטלי בטלהיים ושרון מיכאלי

בימוי ועיצוב – נטלי בטלהיים
אנימציה – שרון מיכאלי
מוסיקה וסאונד – יואב בריל

נטלי בטלהיים: " הסרט עוסק בקשיים היומיומיים של אם לבת לא נורמטיבית, בחלום הבלתי אפשרי להיכנס לתוך עולם של מישהו אחר. הורים לילדים בודאי מכירים את ההרגשה המוזרה שהילד שלהם עדיין לא למד להיות בן-אדם, שלפעמים הוא קצת חייתי, ואחד האתגרים הגדולים בחיים הוא לקבל אותו כמו שהוא ... האתגר העיקרי בסרט, היה ליצור אצל הצופה אימפקט רגשי, דבר שקשה מאוד לנבא אם יצליח או לא בזמן שאנחנו כבר שקועים עמוק בתוך העבודה הטכנית על הסרט וכבר לא יכולים לחוות אותו באופן שיחווה צופה בצפייה ראשונה." 

הסרט הופק בטכניקה של אנימציה קלאסית, כמעט כל האנימציה צוירה בעפרון על גבי נייר (הרבה מאוד נייר), נסרקה ונצבעה דיגיטלית.

בימוי ועיצוב: נטלי בטלהיים / אנימציה: שרון מיכאלי / מוסיקה וסאונד: יואב בריל

לצפייה בסרט

 

2010 
"בדעה צלולה" 
עפרה קובלינר ואלי בן דוד

"הסרט מספר על בחורה שדרכה להשתלב במציאות אורבנית של רחוב ועיר היא דרך שחייה. היא צפה על יד הדברים. בגלל שיש בה משהו חריג והיא מרגישה בודדה, היא מוצאת דרך לצוף ליד הדברים ולא ממש צריכה להיות בתוך הסיטואציה. האחרים לא רואים אותה, עד שבסוף יש ילדה, וכמו הילד שצעק 'המלך הוא עירום' - הילדה מצביעה עליה ותופסת אותה. היא חושפת אותה כך שהיא חייבת לחזור לקרקע. 
"נתנו סוף פתוח בו היא לוקחת נשימה וצוללת. אני אישית רואה בזה משהו קצת פסימי, אבל לא רצינו אווירה פסימית לאורך כל הסרט ויש בו גם מוסיקה שמחה יחסית. האווירה שלו היא נוגה. זו המילה המתאימה".

תסריט, בימוי, עיצוב, אנימציה ועריכה: עפרה קובלינר, אלי בן דוד 

עיצוב פס קול: יובל / משחק: לוטם פינצ'ובר

לצפייה בסרט